סלי מזון למשפחות נזקקות
בערב ראש השנה חילקנו אלפי סלים, כדי שעוד משפחות יוכלו להיכנס לחג בתחושה שמישהו זכר אותן ודאג להן.
מי היה נווה
הוא תמיד ראה קודם את מי שמולו.
אנחנו זוכרים את זה לא כרעיון גדול, אלא כרגעים קטנים. עוד מימי היסודי נווה היה כזה. ילד, נער, חייל וחבר שמזהה את מי שקשה לו, את מי שנשאר בצד, את מי שצריך שיראו אותו. לא בשביל לקבל תודה ולא בשביל שידעו. פשוט כי ככה הוא חי.
בצבא הוא דאג לכל חייל בפלוגה יותר ממה שדאג לעצמו. הוא רצה שלכולם יהיה את הכי טוב שיש, גם ברגעים קטנים שאחרים היו מפספסים. בשבילנו, המשפט שלו לא היה סיסמה. הוא היה הוראה פנימית של חבר שמלמד אותך איך מתנהגים בעולם.
